מה ההבדל בין בית הדין הרבני לבית המשפט לענייני משפחה?

על פי החוק לבית הדין הרבני יש את הסמכות הבלעדית לדון בענייני נישואין וגירושין של יהודים. סמכות זו ניתנה לו בימי המשטר העות'מאני, אשר העניק את הסמכות לדון בענייני המעמד האישי בבתי דין של הדתות השונות. לאחר הקמת המדינה בתי הדין הרבניים, המשיכו לפעול ללא שינוי וסמכותם נקבעה בשנת 1953 בחוק שיפוט בתי דין רבניים.

המשמעות של חוק זה היא כי בארץ ישראל לא קיים מסלול אזרחי.
שני בני זוג לא יוכלו להינשא בארץ אם חוקי הדת הרלוונטית אינם מאפשרים להם להינשא מסיבה כזו או אחרת. באותה מידה לא ניתן להתגרש בארץ אלא אם כן פונים למסלול הדתי, או במילים אחרות: לבית הדין הרבני.

בית הדין
בית הדין

5 ההבדלי העיקריים בין בתי הדין:

1 - סמכות בית הדין

ההבדל הראשון בא לידי ביטוי בסמכותו של בית הדין. כפי שצוין לעיל לבית הדין הרבני יש את הסמכות הבלעדית לדון בענייני נישואין וגירושין. כך שאם חתמתם על הסכם גירושין בית הדין הרבני הוא המקום אליו עליכם לפנות כדי לקבל חותמת ולהתגרש בפועל. יחד עם זאת אם רוצים לדון בסוגיות הנלוות לגירושין כמו למשל מזונות, חלוקת רכוש או ענייני משמורת יש לבית הדין הרבני סמכות מקבילה והיא בית הדין לענייני משפחה.

2 - החוק

כאמור הן בבית הדין הרבני והן בבית הדין לענייני משפחה ניתן לדון בסוגיות של מזונות, חלוקת רכוש ומשמורת כאשר בשני בתי הדין ההתנהלות היא בהתאם לטובת הילד. יחד עם זאת ישנם הבדלים משמעותיים בין פסקי הדין ודרכי העבודה בשתי הערכאות. בשונה מבית הדין לענייני משפחה המתחשב בחוק ובפסיקה האזרחיים, בית הדין הרבני פועל על פי דין תורה.

3 - מעמד האישה

הדת הפטריארכלית לא תמיד שמה את האישה במרכז ולכן ישנה אמונה רווחת שבית הדין האזרחי לענייני משפחה הרבה יותר ידידותי לנשים בהשוואה לבית הדין הרבני שכן לא פעם בתי הדין הרבניים הרבה יותר מועילים לגברים. יש לקחת בחשבון שההחלטה היכן לפתוח את התיק אינה חייבת להיות משותפת וכל אחד מבני הזוג רשאי לפתוח תיק בבית הדין הרבני או בבית המשפט. במידה ובן הזוג פתח תיק בבית הדין הרבני, האישה תהיה כפופה לסמכותו של בית הדין בעניינים הנדונים ולא תוכל לפתוח תיק במקביל בבית הדין האזרחי.

4 - תוקף משפטי

זוג שעובר גירושין ומצליח להגיע להסכמות אינו חייב לעבור דרך ערכאה משפטית כזו או אחרת, אולם ההסכם כן צריך להיות מחייב מבחינה משפטית ובעל תוקף. לכן בית המשפט או בית הדין הרבני צריכים לאשר אותו. במידה ובני הזוג לא מצליחים להגיע להסכמות תידרש הכרעה ובית המשפט או בית הדין הרבני ידונו בנושא כך שההכרעה תושג על פי עקרונות משפטיים. לאחר אישור ההסכם עדיין יש להגיש בקשה בהסכמה לגירושין בבית הדין הרבני.

5 - מרוץ סמכויות

היות וישנם הבדלים בין בתי הדין השונים לא פעם הדבר מוביל לכך שבני זוג שאינם מגיעים להסכמות ממהרים לפתוח תיק בבית הדין הנוח להם, לכרוך את נושאי המשמורת וחלוקת הרכוש ובכך לקבוע במידה רבה את תוצאותיהם של הדיונים השונים. כתוצאה מכך לא פעם בית הדין הרבני ובית הדין האזרחי מקדישים את כל זמנם כדי להחליט למי נתונה הסמכות לדון בהליך, מה שמעכב את הדיונים, מאריך את ההליכים השונים ומוביל למתחים והוצאות כספיות ניכרות.

בחירת הערכאה הרצויה תלויה במשתנים רבים ובנסיבות המקרה לכן חשוב לקחת בחשבון את כל השיקולים הרלוונטיים ולהיעזר בעורך דין לענייני משפחה אשר ינקוט בצעדים מתאימים וינהל את התהליך באופן המקצועי ביותר.

גלילה לראש העמוד

חיפוש באתר: