מה ההבדל בין חדלות פירעון ביוזמת החייב לבין תחילת ההליך ביוזמת הנושה?

אדם שנקלע לחובות ועומד בקריטריונים מסוימים רשאי על פי החוק לפתוח בהליך חדלות פירעון. עם זאת, כדאי לדעת מה המשמעות של ההליך, ומה ההבדל בין נקיטת היוזמה של החייב או של נושה.

היכרות עם הליך חדלות פירעון עוזרת לחייבים ולנישומים. נכון לשנת 2018, רק אדם שהחובות שלו הם מעל 17.3 אלף ש"ח רשאי היה להגיש בקשה כזו. אם למשל אדם או עסק מחזיקים בחובות קטנים יותר מזה, הליך חדלות פירעון לא היה אופציונלי עבורם.

מסמכים
מסמכים

ההבדלים בין שני המקרים

למרות שהמטרה של הליך חדלות פירעון זהה בשני המקרים, יש בכל זאת הבדל בין פתיחת התהליך ביוזמה של החייב לבין הליך שנפתח נגד החייב – כמו ביוזמת הנושה. בראש ובראשונה, הליכים שננקטו על ידי חייבים הם מוגבלים ל-4.5 שנים. לעומת זאת, הליכי חדלות פירעון שננקטו בהתאם לבקשה של נושה לא יהיו מוגבלים בזמן.

מה הם השלבים בהליך חדלות פירעון?

  • הגשת בקשה – בשלב הראשון יש צורך בהגשת בקשה לחדלות פירעון. את הבקשה יכול החייב להגיש לבית המשפט המחוזי, אך רק לאחר שהוגשה לכונס הרשמי לצורך קבלת התייחסות.
  • מתן צו כינוס וחקירת החייב – גם בתהליכים שנפתחים ביוזמה של החייב וגם באלו שנפתחים ביוזמה של הנושים יש צורך במתן צו כינוס ובחקירת החייב. קודם נותן צו כינוס נכסים כדי לבדוק באיזה מהם אפשר להשתמש על מנת למלא את החובות, אך לאחר מכן חוקרים את החייב ומגישים את תביעות חוב על ידי הנושים.
  • דיון בבקשת חדלות פירעון לפני הכרזה – בשלבים הבאים מקיימים דיון בבקשת חדלות פירעון. מטרת הדיונים היא להכריז על החייב כחדל פירעון, משום שלזה יש המון משמעות מבחינת הליכי הוצאה לפועל שמתנהלים נגדו.
  • מימוש נכסים – בשלבים האחרונים מנסים לממש עד כמה שאפשר את נכסי החייב. לאחר שמתבצע מימוש של נכסי החייב על פי סדר העדיפויות שנקבע בחוק, עוברים למתן הפטר. ברוב המקרים, השאיפה היא להגיע למצב של הפטר סופי וכך לאפשר את פתיחת הדף החדש בחיים הכלכליים של החייב או של המעורבים בפעילות העסקית.
גלילה לראש העמוד

חיפוש באתר: