רוכבי אופניים חשמליים חייבים לציית לחוק בדיוק כמו נוסעים בכלי רכב אחרים. עם זאת, יש תקנות שהן רלוונטיות ספציפית עבורם, ולעיתים חלקן גם הופכת את הנסיעה עליהם לפחות אטרקטיבית.
תקנות האופניים החשמליים הם בעלי חשיבות רבה ומשפיעים באופן משמעותי על חווית הרכיבה. בגלל שהם מהווים פתרון תחבורה מועדף גם אצל צעירים וגם אצל מבוגרים, יש משמעות רבה לנוכחות שלהם על הכביש ובמרחב הציבורי.
אבל מצד שני, מדובר בכלי תחבורה יחסית מסוכן ושיפורים במפרט הטכני לא תורמים לבטיחות הציבור. לכן כדאי להכיר את תיקוני החקיקה סביב הנושא ולקחת אותם בחשבון בכל הנוגע להשוואה בין פתרונות התחבורה הקיימים.
4 המגבלות העיקריות לרוכבי אופניים חשמליים:
- החוק קובע שהאופניים החשמליים מותרים רק מגיל 16.
- חובה לחבוש קסדה בכל נסיעה גם אם מדובר בנסיעה בתוך העיר ולא רק בכביש מהיר.
- חובה לרכוב על שביל אופניים ורק במידה ואין שביל כזה מותר להיכנס לכביש.
- אסור לנסוע על המדרכה.
האם מותר להרכיב על אופניים חשמליים? ומה עם אביזרי בטיחות?
תקנות בטיחות אחרות של החוק קובעות שהאופניים החשמליים יכולים להגיע למהירות מקסימלית של עד 25 קמ"ש בלבד, כמו גם שהכלים חייבים לעמוד בתקן הייעודי ולהיות מסומנים באופן שמוכיח את זה. אבל בעוד אסורה אף סוג של הרכבה על קורקינט חשמלי, כאן המצב הוא מעט שונה.
הנה כמה הנחיות בולטות בנושא:
- ילד עד גיל 8 – מותר להרכיב כל ילד עד גיל 8 אך רק בתנאי שהוא יושב במושב האחורי המיועד לכך, ובתנאי שהאופניים מתאימים להרכבה.
- אביזרי בטיחות – הם יכולים לסייע לנסיעה בטוחה יותר. ראשית, החוק קובע שצריך להשתמש במחזיר אור אחורי ובמחזירי אור צהובים על הדוושות. שנית, יש להרכיב צופר, פנס קדמי עם תאורה לבנה ופנס אחורי עם תאורה אדומה.
- סימון רשמי – בין אם בוחרים להרכיב מישהו ובין אם נוסעים לבד, חובה שיוטבע עליהם סימון רשמי בציון שם הדגם, היצרן, ארץ הייצור, שם היבואן וכתובתו.