דילוג לתוכן
החוק אומרמרכז מידע משפטי עצמאי

דיני מקרקעין

החזרת פיקדון שכירות: מה עושים כשבעל הדירה לא מחזיר?

יד מוסרת צרור מפתחות ליד פתוחה מעל שולחן בדירה מוארת, לצד מעטפה ומסמכים ללא כיתוב
מסירת מפתחות בסיום שכירות. תמונת המחשה שנוצרה באמצעות AI; אינה תיעוד של עסקה מסוימת.

בעל הדירה לא מחזיר את הפיקדון? לפני שקובעים שההשבה באיחור, בודקים את סוג הבטוחה, מועד החזרת הדירה בפועל והחובות הרלוונטיים. בחוזה שכירות למגורים שעליו חל ההסדר, לאחר סיום תקופת השכירות סעיף 25י(ה) קובע השבה של הערובה או היתרה לאחר מימוש כדין, לרבות פירותיה, בתוך 60 ימים מהשבת הדירה למשכיר, או עד למועד פירעון חובות השוכר המנויים בסעיף — לפי המאוחר. זה אינו כלל של „60 יום מסיום החוזה” בכל מצב. [1][2]

מדריך מידע כללי מאת מערכת „החוק אומר”. נבדק ב־29.10.2026 מול נוסח החוק בנבו ובתעתיק הציבורי המפורטים במקורות. אין כאן בדיקה או חוות דעת של עורך דין, ולא קביעה לגבי חוזה או סכסוך מסוים.

שלוש שאלות שמקדמות את הבירור: מה בדיוק נמסר לבעל הדירה? מתי הדירה הוחזרה לרשותו? אילו חובות הוא טוען שנותרו, ומה האסמכתה לכל סכום? בקשו פירוט לפני שמסכימים לניכוי, ואל תבטלו שיק אוטומטית כתחליף לבירור משפטי.

תחילה: האם כללי השכירות למגורים חלים על החוזה?

המדריך עוסק בהסדר לשכירות למגורים שבחוק השכירות והשאילה. לא כל הסכם שכותרתו „שכירות” כפוף לכל הוראות ההסדר. סעיף 25טו כולל חריגים, למשל שכירות לנופש, דיור מוגן ומעונות, שכירות מוגנת, חוזים לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים בלי ברירה להאריכם, וחוזים לתקופה העולה על עשר שנים בלי ברירה למשכיר לבטלם מוקדם יותר, וכן שכר דירה מעל רף שמתעדכן. לא מופיע כאן סכום רף לשנה הנוכחית שלא אומת. אם החוזה סמוך לחריג, דרושה בדיקה פרטנית לפני שמסתמכים על כלל 60 הימים. [1][2]

גם סעיף בחוזה אינו בהכרח המילה האחרונה. סעיף 25יד מגביל התניה לרעת השוכר על הוראות מסוימות, ובהן הוראות הערובה; מנגד, בחוזה בין קרובים כהגדרתם בסעיף 25טו(ב), ההגבלה שבסעיף 25יד(2) על התניה לרעת השוכר אינה חלה. אין פירוש הדבר שכללי הערובה נמחקים אוטומטית, אך יש לבדוק אם החוזה משנה אותם. לכן אין להניח מראש שכל תנאי בחוזה תקף, או שכל תנאי שונה בטל. המדריך אינו מנתח חוזים ישנים והוראות מעבר; חוזה ותיק, הארכה או נסיבות חריגות מחייבים בדיקת תחולה. [1][2]

מתי צריך להחזיר פיקדון שכירות?

לשון סעיף 25י(ה) משלבת את סיום תקופת השכירות עם שני מועדים להשבה: בתוך 60 ימים ממועד השבת הדירה לרשות המשכיר, או עד למועד שבו נפרעו החובות הרלוונטיים של השוכר — לפי המאוחר. החובות שאליהם הוא מפנה הם אלה שבסעיף 25י(ג), ולא כל דרישה כספית שהמשכיר מעלה. [1][2]

  • תאריך החוזה אינו הנתון היחיד: תעדו את מסירת הדירה, המפתחות והחזקה בפועל; אל תסתפקו בתאריך הסיום המודפס.
  • אין להוסיף אוטומטית 60 ימים אחרי סילוק החוב: זו אינה לשון הסעיף. בודקים את שתי החלופות ואת המאוחר ביניהן.
  • פירות הפיקדון: הסעיף כולל גם את פירות הערובה. אין מכאן הבטחה לתשואה קבועה או לריבית בשיעור שלא נבדק.
  • מועד מוקדם יותר בחוזה: אם הוסכם על החזרה מוקדמת לטובת השוכר, יש לבחון גם את ההסכמה; לא מניחים שהמשכיר תמיד רשאי להמתין 60 ימים.

אפשר לפנות למשכיר ולבקש גמר חשבון והחזרה לפני חלוף התקופה. עצם הפנייה אינה הוכחה שהמועד החוקי או החוזי כבר חלף. גם טענה כללית ש„אולי יגיע חשבון” אינה מספקת לבדה כדי להבין מה היתרה, מהו החוב ולאיזו תקופה הוא מתייחס.

פיקדון כספי, שיק ביטחון ושטר חוב: לא אותו מנגנון

פיקדון כספי שהועבר למשכיר

בררו כמה כסף הועבר, כמה כבר הוחזר, אם מומש חלק ממנו ומה הפירוט. שמרו העברה בנקאית או אישור קבלה, ובקשו השבה של היתרה ופירוט כל ניכוי. אל תערבבו בין פיקדון שנמסר כבטוחה לבין שכר דירה ששולם מראש.

שיק ביטחון או שטר חוב שלא מומשו

כאן המטרה עשויה להיות השבת המסמך וסיום האפשרות להשתמש בו, ולא „החזרת כסף” שטרם נגבה. בקשו לקבל את הבטוחה בחזרה ותיעוד של סיום הטיפול בה. אם כבר הוצג שיק או נפתח הליך לביצוע שיק או שטר, זו אינה רק פנייה רגילה להחזרת פיקדון: נדרשת בדיקה של ההליך וההודעה שקיבלתם. אין לראות בכיתוב „לביטחון” חסימה אוטומטית של הצגה או גבייה.

ערבות בנקאית או ערבות מספק אחר

יש לבדוק גם את כתב הערבות, תנאי הדרישה, תוקפה ואופן השחרור. אין להניח שמחלוקת עם המשכיר או מכתב התנגדות בלבד יעצרו מימוש. כאשר נמסרת הודעת מימוש, בדיקה מקצועית מוקדמת חשובה במיוחד.

לגובה הערובות יש כלל נפרד: סעיף 25י(ב) מגביל את הסכום המצטבר של ערובות הכרוכות בהוצאה כספית לשוכר, לפי הנמוך בין דמי השכירות בעד שליש מתקופת השכירות לבין שלושה חודשי שכירות. אין להעתיק את תקרת הסכום אוטומטית לכל שיק ביטחון או שטר חוב. זו שאלה נפרדת מכללי המימוש וההשבה. [1][2]

מתי רשאי המשכיר לממש את הערובה?

סעיף 25י(ג) מונה ארבע עילות ומגבלות סכום. הדרישה צריכה להתאים לעילה, ולא די בכך שהמשכיר אינו שבע רצון מסיום השכירות. [1][2]

  1. שכר דירה שלא שולם: עד גובה דמי השכירות שלא שולמו, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית לפי תנאי החוזה. בקשו פירוט חודשים, תשלומים והחישוב.
  2. ליקוי שבאחריות השוכר ולא תוקן: עד עלות התיקון, כשהאחריות היא לפי סעיף 25ח(א). בקשו לזהות את הליקוי, סיבת האחריות ופירוט העלות.
  3. תשלומים שוטפים שלא שולמו: עד גובה התשלומים שלא שולמו מבין אלה שהסעיף מפנה אליהם בסעיף 25ט(א)(2)–(5). בדקו סוג חיוב, תקופה ותשלום שכבר ביצעתם.
  4. אי־פינוי בתום השכירות: בסכום בהתאם לתנאי החוזה. בררו את מועד מסירת החזקה ואת הסעיף שעליו נשענת הדרישה.

לפני המימוש: סעיף 25י(ד) מחייב הודעה זמן סביר מראש ואפשרות לתקן את הטעון תיקון בתוך זמן סביר. החוק אינו קובע שם מספר אחיד של ימי התראה שאפשר להבטיח בכל מקרה. [1][2]

ניכוי על צביעה, ניקיון או נזק: מה לבדוק?

לא כל סימן בקיר מוכיח אחריות שוכר, ולא כל דרישת צביעה או ניקיון בטלה אוטומטית. צריך לבדוק מה נטען, מה היה מצב הדירה, מה מקור החובה ואם היא מתיישבת עם הוראות הדין. סעיף 25ח(א) מטיל על השוכר אחריות לליקוי שנגרם עקב שימוש בלתי סביר; הוא אינו מטיל עליו באופן גורף כל תקלה שהתגלה צורך לתקנה אחרי החתימה. [1][2]

הצליבו תמונות כניסה ויציאה, פרוטוקול מסירה, תיאור עובדתי של הליקוי ופירוט עלות. אלה המלצות לבירור ולתיעוד; אין כאן קביעה שחשבונית מסוג מסוים היא תנאי חוקי יחיד לכל ניכוי. להסבר חלוקת האחריות ראו מי אחראי לתיקון ליקויים בדירה מושכרת.

תיק מסירה וגמר חשבון: רשימת עבודה לשוכר

  • החוזה, הארכותיו וסעיפי הבטוחות וההשבה.
  • אישור על סכום הפיקדון או צילום הבטוחה שנמסרה.
  • תאריך השבת הדירה, פרוטוקול המסירה ואישור מסירת המפתחות.
  • תמונות מצב הדירה ואישור על קריאות מונים, אם תועדו.
  • אישורי תשלום ופירוט חיובים שעדיין ממתינים לבירור.
  • דרישת המשכיר, פירוט הסכום, העילה והמסמכים לכל ניכוי.
  • טבלה פרטית פשוטה: „הטענה”, „הסכום”, „מסמך תומך”, „מוסכם או במחלוקת”, „מה חסר להמשך בירור”.

זו רשימת הכנה מעשית, לא רשימת מסמכים שהחוק מחייב בכל מקרה. שלחו לבעל הדירה העתקים הרלוונטיים לבירור, ושמרו אצלכם את המקור ואת תיעוד הפנייה.

דוגמה לפנייה עניינית להחזרת הפיקדון

התאימו את הפרטים לעובדות ולסוג הבטוחה. זו דוגמה כללית, לא מכתב שנבדק בידי עורך דין ולא דרישה שמתאימה אוטומטית לכל סכסוך.

שלום [שם המשכיר],
תקופת השכירות בדירה בכתובת [כתובת] הסתיימה, והדירה הוחזרה לרשותך ביום [תאריך]. בתחילת השכירות נמסר [פיקדון כספי בסך / שיק ביטחון / שטר חוב / ערבות, ופרטיו]. עד כה הושב [מה הושב, אם בכלל].

אבקש להסדיר את השבת הערובה או היתרה בהתאם לחוזה ולהוראות הדין החלות. אם לטענתך קיימת עילה למימוש או לניכוי, אנא פרט את העילה, הסכום והמסמכים שעליהם היא מבוססת, וציין אילו חיובים עדיין פתוחים ולגבי איזו תקופה.

מצורפים [פרוטוקול מסירה / אישורי תשלום / מסמכים רלוונטיים]. אנא עדכן כיצד ומתי תתבצע ההשבה, או מה דרוש להשלמת הבירור. תודה, [שם ודרך קשר].

אפשר לציין מועד מבוקש לתשובה בהתאם לנסיבות, אך אין להציג מועד שבחרתם כאילו הוא תקופת התראה קבועה בחוק. אל תוסיפו להודעה טענות עובדתיות או אישורי תשלום שאינם נכונים.

אין הסכמה: מהו הצעד הבא?

הפרידו בין עיכוב בהשבה לבין מימוש שמתרחש כעת. בעיכוב רגיל, רכזו את המסמכים, בקשו תשובה כתובה ובדקו אם המועד החל כבר הגיע. אם יש איום מימוש, שיק שהוצג, אזהרה או מסמך מהוצאה לפועל או מבית משפט — אל תחכו לסיום ההתכתבות. יש לבדוק את משמעות המסמך ואת המועדים החלים עליו.

הודעה לבנק לבטל שיק אינה מכריעה אם קיימת חבות, ופנייה למשכיר אינה מחליפה תגובה להליך רשמי. המסלול והסעד המתאימים תלויים בסוג הבטוחה ובנסיבות; המדריך אינו מבטיח שביטול, תביעה או מכתב יביאו להשבה.

שאלות נפוצות

האם בעל הדירה חייב להחזיר ביום מסירת המפתחות?

לא בהכרח מכוח הכלל שבסעיף 25י(ה). בודקים את תחולת ההסדר, תנאי החוזה, השבת הדירה והחובות הרלוונטיים. החוזה עשוי לכלול תנאי השבה מוקדם יותר לטובת השוכר. [1][2]

האם מותר לקחת את כל הפיקדון בגלל נזק אחד?

אין היתר אוטומטי לקחת את כל הסכום. כשעילת המימוש היא ליקוי שבאחריות השוכר שלא תוקן, סעיף 25י(ג) מגביל את המימוש לעלות התיקון. אחריות, עלות ועילות נוספות צריכות להיבדק לפי העובדות. [1][2]

מה מבקשים אם נמסר שיק ולא כסף?

מבקשים להסדיר את השבת הבטוחה ואת סיום השימוש בה, ולא מניחים שכבר נגבה סכום השיק. אם השיק מומש או נפתח הליך, צריך לבדוק את המצב העדכני בנפרד.

האם כל סעיף שהמשכיר כתב בחוזה מחייב?

לא ניתן לקבוע זאת רק מפני שנחתם חוזה. יש לבדוק גם את מגבלות ההתניה וחריגי התחולה שבסעיפים 25יד–25טו. [1][2]

מקורות משפטיים וגבולות הבדיקה

  1. חוק השכירות והשאילה, תשל״א–1971 — תעתיק בויקיטקסט — סעיפים 25ח–25י, 25יד ו־25טו. תעתיק ציבורי של החוק, לא פרסום מחייב ברשומות.
  2. חוק השכירות והשאילה — נוסח משולב בנבו — נוסח משולב של החוק שנקרא והוצלב עם התעתיק בסעיפי ההשבה, המימוש והתחולה. נבו הוא מפרסם משפטי, לא אתר ממשלתי.

לא אומתו כאן מלוא פרסומי רשומות, הודעות העדכון ותחולתם על חוזה מסוים. לפני פעולה יש לבדוק את הדין המחייב והנסיבות העדכניות.

בשורה התחתונה: התחילו מסוג הבטוחה, מועד החזרת הדירה ופירוט החובות. דרישה עניינית עם תיעוד עדיפה על הסתמכות על סיסמה כמו „תמיד 60 יום” — והיא גם מבהירה במה בדיוק הצדדים חלוקים.

לקראת השכירות הבאה: בדיקות שכדאי לבצע לפני חתימה על חוזה שכירות. לסוגיית נזק שבגללו נדרש ניכוי: חלוקת האחריות לתיקון ליקויים בדירה.

המידע בעמוד כללי ונועד להתמצאות. לפני פעולה בעניינכם, בדקו את המקור הרשמי והיעזרו בייעוץ מקצועי לפי הצורך.

תפריט נגישות