האג הינה עיר בהולנד אשר הפכה למוקד מרכזי בתחום המשפט הבינלאומי. בעיר זו נמצאים שני מוסדות משפטיים בינלאומיים חשובים: בית הדין הבינלאומי (ICJ) ובית המשפט הפלילי הבינלאומי (ICC). בית הדין הבינלאומי, הגוף המשפטי העיקרי של האומות המאוחדות, מופקד על פתרון סכסוכים משפטיים בין מדינות, ובית המשפט הפלילי הבינלאומי עוסק בדין אישים שאחראים לפשעים החמורים ביותר בקנה מידה בינלאומי, כגון פשעי מלחמה וג'נוסייד. העיסוק של שני המוסדות הללו בנושאים משפטיים חשובים ומורכבים מעניק להם מעמד בלתי ניתן לערעור בזירה הבינלאומית.
רקע היסטורי
בית הדין הבינלאומי (ICJ) הוקם בשנת 1945 כחלק ממערכת האומות המאוחדות, והוא יושב בארמון השלום בהאג. מתוך מטרה לקדם שלום וצדק בינלאומי, בית הדין משמש כגוף השיפוט העליון לפתרון סכסוכים בין מדינות. לעומתו, בית המשפט הפלילי הבינלאומי (ICC) הוקם בשנת 2002 בעקבות אימוץ רומא לסטטוט של בית המשפט. משימתו העיקרית היא לדון בפשעי מלחמה.
בית המשפט יוצר כתגובה לחוסר יכולתו של המערכת המשפטית הבינלאומית להתמודד עם פשעים חמורים אלה במהלך סוף המאה ה-20. מאז הקמתם, שני בתי המשפט אלה שימשו כמעטפת לדיונים משפטיים חשובים ולקבלת החלטות היסטוריות, ובמהלך השנים נוצר רקע עשיר של פסיקות והחלטות שהשפיעו על מדיניות בינלאומית ועל עקרונות המשפט הבינלאומי. הם הפכו לסמלים של המאמץ הבינלאומי לקדם צדק ולעצור עבירות של אלימות בלתי נסבלת והפרה של זכויות אדם.
סמכות ותפקיד
בית הדין הבינלאומיובית המשפט הפלילי הבינלאומי מתאפיינים בסמכויות ובתפקידים שונים:
בית הדין הבינלאומי (ICJ)
- סמכות: פועל בעיקר בין מדינות ומתמקד בסכסוכים משפטיים ושאלות של חוק בינלאומי.
- תפקיד: לפתור סכסוכים משפטיים בין מדינות חברות האומות המאוחדות, ולתת חוות דעת משפטיות בנושאים שהאומות המאוחדות או אחד מאיגודיה מפנים אליו.
- מקרים בולטים: דן בסכסוכים בין מדינות, כגון התביעה של ניקרגואה נגד ארצות הברית בשנות ה-80.
- עד היום, בית הדין דן ביותר מ-170 תיקים.
בית המשפט הפלילי הבינלאומי (ICC):
- סמכות: דן בפרטיים (לא מדינות) החשודים בביצוע פשעי מלחמה, ג'נוסייד ופשעים נגד האנושות.
- תפקיד: להביא לדין אנשים שמואשמים בביצוע הפשעים החמורים ביותר, תוך שמירה על עקרונות הצדק והזכויות האנושיות.
- מקרים בולטים: דן במקרים כמו משפטו של תומאס לובנגה והמלחמה בקונגו.
- עד היום, בית המשפט פתח ביותר מ-30 חקירות וניהל משפטים נגד עשרות אנשים.
השניים פועלים תחת מנגנונים שונים ומשלימים אחד את השני במערכת המשפט הבינלאומית, כאשר כל אחד מהם מתמקד בטיפול בסוגים שונים של עבירות ובעיות משפטיות.
נהלים ותהליכים
נהלים ותהליכים בשני בתי המשפט מתאפיינים במורכבות ובמחויבות לשקיפות ולצדק.
בבית הדין הבינלאומי (ICJ), התהליך מתחיל בהגשת תביעה מצד אחת המדינות חברות האומות המאוחדות. לאחר מכן, נערך דיון מוקדם שבו הצדדים מציגים את טיעוניהם.
כפי שאמר פעם השופט רוזלין היגינס, "בית הדין הבינלאומי לא רק מפסיק בין המדינות, אלא גם תורם לפיתוח המשפט הבינלאומי" (מקור: ראיון ב-BBC News).
בבית המשפט הפלילי הבינלאומי (ICC), החקירות יכולות להתחיל על פי החלטת התובע הראשי, בקשה של מדינה חברה, או החלטה של מועצת הביטחון של האומות המאוחדות.
לדברי התובע הראשי של בית המשפט, פאטו בנסודה, "מטרתנו היא להביא לדין את אלה שביצעו את הפשעים החמורים ביותר, ובכך לשלוח מסר של אי-התעלמות מפשעים אלה" (מקור: נאום באוניברסיטת היידלברג).
אתגרים וביקורות
שני בתי המשפט נתקלים באתגרים וביקורות רבים. בית הדין הבינלאומי נתקל לעיתים בביקורת על כך שהוא תלוי ברצון המדינות להגיש תביעות ולקבל את פסקי הדין. כמו כן, ישנה ביקורת על איטיות ההליכים ועל הגבלת הגישה למדינות לא חברות באומות המאוחדות.
לעומת זאת, בית המשפט הפלילי הבינלאומי נתקל בביקורות על כך שרוב התיקים שהוא דן בהם מתמקדים באפריקה, דבר שמעורר שאלות לגבי השפעת המערב והאובייקטיביות. ישנם גם קריאות להרחבת סמכויותיו של בית המשפט ולשיפור מנגנוני האכיפה שלו.
שני המוסדות ממשיכים להתמודד עם האתגרים הללו תוך שמירה על עקרונות המשפט הבינלאומי והנסיון לקדם צדק עולמי.
ישראל ובתי הדין בהאג
בית הדין הבינלאומי בהאג נחשב לאחד המוסדות המשפטיים הבינלאומיים החשובים בעולם. הקשר של ישראל עם בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) הוא מורכב ומשתנה. בתחילה, ישראל תמכה בהקמתו של ה-ICC, אך בשל שינויים בסמכויות ועמדות הליגה הערבית, ישראל בחרה שלא להצטרף אליו. דומה למדינות נוספות, כמו ארצות הברית, החששות העיקריים היו לגבי ריבונות והוגנות ההליכים.
במשך יותר מ-20 שנה, ניסיונות להעמיד לדין ישראלים בבתי משפט בינלאומיים, בעיקר בהקשר של פשעי מלחמה, הפכו לאסטרטגיה מרכזית של קבוצות וארגונים לא-ממשלתיים. בוועידת האו"ם נגד גזענות שנערכה בדרבן בשנת 2001, הוצעה הקמת בית דין מיוחד לפשעי מלחמה נגד ישראל.
על אף שישראל אינה חברה באמנת רומא, המהווה את הבסיס ל-ICC, הרשות הפלסטינית הצליחה להצטרף אליו בשנת 2015, לאחר שהאסיפה הכללית של האו"ם קיבלה אותה כ"מדינה משקיפה שאינה חברה". זה הוביל לניסיונות לחקור ולהעמיד לדין ישראלים באשמת ביצוע פשעי מלחמה.
בשנת 2019, התובעת של ה-ICC פנתה לאשר סמכות לחקירה נגד ישראלים, והחלטה זו הייתה אמורה להתקבל בשנת 2020. הפנייה זו עוררה שאלות מורכבות לגבי הגבולות של האפשרויות המשפטיות וההשלכות הפוליטיות.
בדיון שנערך בבית הדין הבין-לאומי בהאג נגד ישראל ב-2024 בעקבות קריאה לשפוט את ישראל, צוות משפטנים בכיר ומנוסה מהמדינה, בראשות פרופ' מלקולם שאו, הציג את טענות ההגנה של ישראל. הטיעונים נועדו לתקוף את האשמות שהועלו על ידי דרום אפריקה, בעיקר בנושא רצח עם בעזה.
בדיון השתתפו גם נציגי משפחות חטופים, כאשר ד"ר בקר התייחס לסבל שחוו החטופים. ד"ר גיל-עד נועם הטיל ספק באובייקטיביות של דרום אפריקה. הדיון הסתיים בבקשה מצד ישראל לדחות את התביעה.